נציג האר-נובו אלפונס מוּכָה (Alphonse Mucha), נודע בימינו כמעצב פרסומות מסוגננות. אולם לצד פועלו כמעצב הוא גם היה פסל. את יצירתו הידועה "הטבע" פיסל לצד הצורף אוגוסט סס כאשר יצק ברונזה לתוך דגם שבנה מראש. התהליך היה יקר ולא היה לאדם במעמדו די כסף למימון התהליך אלמלא אירוע ששינה את חייו...
ב-1894 כשעבד כמעצב בבית-דפוס, נשאל אם יוכל לעצב כרזה לקראת ההצגה גיסמונדה בה כיכבה השחקנית הנודעת שרה ברנאר (Sarah Bernhardt). כשברנאר ראתה את הכרזה, היא התלהבה כל-כך עד שרצה למוּכָה, כמעט חיבקה אותו ואמרה לו: מר מוּכָה, הפכת אותי לבת אלמוות! וגורלו השתנה לעד. השחקנית ביקשה ממנו לעצב לה תפאורות, כרזות, תכשטים והחשיפה לה זכה מוּכָה הייתה גדולה. שיתוף הפעולה בין השניים היה פורה כל-כך עד שסברו שאת ההשראה לפסל ”הטבע” קיבל מוּכָה משרה ברנאר. אבל הפסל לא מזכיר אותה. אולי מוּכָה שאב השראה מהרקדנית הצרפתיה קלאו דה מרוד שנהייתה לאיקונה בתקופת 'הבל אפוק' (La belle époque)?
אם כי מלבד תמונות של קלאו דה מרוד, לא קיים שום מסמך ארכיוני בנושא. דעה אחרת גורסת שאולי קיבל השראה מכרזות שעליהן עבד לפני כן, כמו "הזודיאק". במהלך היריד העולמי של שנת 1900, הציג מוּכָה את פסל "הטבע" בדוכן בוסניה והרצגובינה וזכה להצלחה עצומה. היריד נמשך 212 ימים והגיעו אליו כ־50 מיליון מבקרים - יותר ממספר התושבים בצרפת, אז. מוּכָה הציג את הפסל ביריד העולמי בשנת 1902 פעם נוספת לפני שהיצירה ירדה לתהום הנשיה. הפסל התגלה שוב בשנות ה-70 והוחזרה עטרה ליושנה. הטבע נהיה סמל של ”הבל אפוק”, ולדברי ארתור מוּכָה (נכדו של האומן) הפסל מגלם את האר-נובו, הוא ביטוי תלת ממדי למה שנראה עד אז על פני משטח.
נתן.
בתמונה א': אלפונס מוּכָה, פרי, 1896, הדפס, 66.2x44.4 ס"מ, אוסף פרטי.
בתמונה ב': אלפונס מוכה, הטבע, 1899, יציקת ברונזה ועיטורי מלכיט, 116.5x24x27 ס"מ, אוסף המוזאונים המלכותיים לאומנויות היפות של בלגיה, בלגיה.
בתמונה ג': אלפונס מוכה, הטבע (דגם ממוזיאון ויסבאדן), גרמניה.
Comments